פרידה ממערכת יחסים זוגית

​

איך ניתן להרים את הראש אחרי פרידה?

 

פרידה ממערכת יחסים רומנטית יכולה להיות קשה מאוד ואף להיחוות כסוג של אבדן כתלות באיכות וזמן הקשר. לאחר פרידה, רוב האנשים ימצאו את עצמם במרחב זר ולא מוכר, הם ינסו להבין מה עושים עם החלל הקיים ואיך אפשר למלא אותו, ישאלו את עצמם שאלות קשות כמו "איך אפשר להתאהב שוב"? או "האם בכלל אמצא זוגיות אי פעם"? אחד הדברים הקשים לאחר פרידה היא תחושת הלבד, מין הרגשה שאף אחד לא מבין מה באמת עובר עלינו. זו תקופה מאתגרת שמרחיקה אותנו מלראות את הצדדים החיוביים בעצמנו, את אלו של הפרידה וכמובן מקשה עלינו לחוש אופטימיות לגבי העתיד.

הדבר הזה טבעי וצריך לזכור שבתקופה שלאחר הפרידה רוב האנשים יחוו הצפה של רגשות מגוונים וערעורים המתלווים אליהם כלפי עצמם והעולם. בתקופות שכאלה הראש שלנו עובד קצת אחרת, המערכת הרגשית שלנו יכולה להיות פגיעה יותר וזאת קרקע פורייה לחגיגה של מחשבות שליליות. הפגיעות הזאת תוביל את חלקנו לשאלות מהותיות בנוגע לתפיסה עצמית, מהי הזהות שלנו ועד כמה אנחנו מעריכים את עצמנו. אך חשוב לזכור שכל מחשבה והרגשה בעת הזאת לגיטימית.

למרות הקושי, ישנם כמה דרכים להתמודד עם התחושות הקשות שעולות לאחר פרידה. הן ברמה המנטלית והן ברמה האינסטרומנטלית.

​

בין אם הפרידה הייתה צפויה ובין אם פתאומית, היא שמה אותנו במרחב של קושי וכאב, וכן, חלק מהעניין הוא לאפשר לעצמנו לשהות במרחב הזה. לכן, נתחיל דווקא בלתת לגיטימציה לתחושות שלנו. כן, מותר לחשוב ולהרגיש כמעט כל דבר כפי שהוזכר. אחרי פרידה אף אחד כנראה לא יוכל להבין מה באמת נרגיש ולכן ואין שום סיבה שנישפט על התחושות שלנו, לא מהצד שלנו ולא מהסביבה. הרבה פעמים בתקופות קושי שכאלו אנשים מדווחים על הצורך לחפש תשובות דיי משמעותיות בזמן מאוד קצר, אבל חשוב לזכור שלא בהכרח יהיה ניתן למצוא אותן, בייחוד אם אתם הצד הפאסיבי יותר בפרידה. הניסיון לקבל תשובות ולסגור "פתחים" שנשארו לא בהכרח יועיל לכם. לעיתים זה ניסיונות שווא. לכן, עדיף לנסות לאפשר לעצמנו לקבל את העובדה שאולי נשאר עם שאלות פתוחות. למרות שאנחנו מעדיפים וודאות ושליטה באופן טבעי, פרידה תשים אותנו במצב שבו נאלץ להתמודד עם קצוות פתוחים. בדיוק כמו שאנחנו לפעמים הולכים לישון עם מיילים שלא נקראו. מה גם שלא תמיד הצד השני ידע לספק תשובות, ולכן המרדף אחריהן צריך להיות במסגרת כלשהי שלא פוגעת באופן משמעותי ברווחה הנפשית שלנו. היא גם ככה נמצאת כעת בפגיעות מסוימת.

 

אחד הכלים היעילים והפשוטים ביותר להתמודד עם פרידה זה לשתף אחרים. מה שיאפשר לנו לעבד את החוויה שלנו טוב יותר. בעזרת תהליך העיבוד נוכל פשוט להבין באופן בהיר יותר את הרגשות שלנו ואת רצף האירועים שעברנו. ניתן לעשות את זה עם כל מי שתרגישו בנוח. זה יכול להיות עם חברה קרובה, בני משפחה או עם השכן. עם מי שזה לא יהיה, שיתוף עם אחרים עוזר לנו בסוף להתבונן על החוויה שלנו מכמה זוויות שונות, מה שמשפר את האופן שבו אנחנו תופסים ומבינים אותה. כל התהליך הזה הוא למעשה תהליך עיבוד קוגניטיבי קלאסי, ניסיון לעבור ממחשבות שליליות ואוטומטיות לכאלו שמחזקות אותנו ומייצרות בהירות והבנה. מי שזה יותר מעניין אותו מוזמן להרחיב על Intrusive and Deliberative Reumination.

​

צריך לזכור ששינויי במצבי הרוח והערבול הרגשי בתקופה הזאת הם טבעיים, ואנחנו תמיד יכולים להזכיר לעצמנו את העובדה שזה זמני, מה שיקל על עוצמת החוויה. נסו לחשוב על כמות האנשים שעוברים פרידות כעת בעולם, לא בשביל להשוות אלא בכדי לאפשר לעצמך חוויה של "יחד", שאתה לא לבד בכל הסיפור. זה מוביל לרעיון של חמלה עצמית. אחד ההיבטים של חמלה עצמית זה הרעיון שיש עוד אנשים בעולם שחווים פרידות כעת. עצם הידיעה שאנחנו לא לבד באירוע הזה יכולה לשחרר אותנו קצת ולהקל על התחושות הקשות.

​

דרך התמודדות נוספת היא עשייה. כפי שכבר אמרנו, אנחנו במרחב רגיש ופגיע כעת, קל למחשבות ולערעורים לצוף ולכן עדיף להיות כמה שיותר בעשייה. בין אם זה לבצע פעולות שבשגרה, לעבוד אפילו יותר מהרגיל, לחוות חוויות חדשות וכו'. בחלק מהפעמים נחוש מוטיבציה נמוכה כמובן אבל עדיף שנהיה בתנועה מאשר על הספה. אנחנו רוצים להניע את הראש שלנו בכל מיני תחומים שונים ולא לתת לפרידה את כל המקום. היא כמובן מרכז האירוע כרגע אך צריך גם למסגר אותה בשביל הרווחה הנפשית שלנו, ובשביל זה אנחנו צריכים להיות בתנועה. דבר אחרון, בקשו עזרה, גם אם זה קשה לכם, זה בדיוק הרגע להשתמש בקרובים שלכם. זאת לא חולשה אלא רק מראה על רמת המודעות שלכם והאומץ להיעזר באחר.

​

הטקסט הנוכחי התמקד בצעדים הראשונים לאחר פרידה ובדרכי התמודדות אפשריים, ולכן צריך לזכור שאפילו לא התחלנו לדבר על המסלול החדש והמרגש שלאחר פרידה...