בניית נרטיב

​

ההתפתחות האנושית היא רצף של אירועים מסוגים שונים, חלקם חיוביים יותר וחלקם שליליים. רצף האירועים הללו נחקק בזיכרוננו בצורה מסוימת ולדבר הזה יש הרבה משמעות, החוויות שלנו הרבה פעמים נצבעו על פי האופן שבו זכרנו אירועים שונים. למרות זאת, הזיכרון שלנו לא תמיד נאמן כל כך למקור ולכן, האופן שבו אנחנו תופסים ומספרים לעצמנו את אירועי העבר זה אחד מהנושאים הקריטיים ביותר בחוויה האנושית. וזה נקרא הנרטיב של חיינו, הסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו. לנרטיב שלנו יש משמעות אדירה בהמון אספקטים ויש לו את הכוח לשנות לנו את המציאות. הנרטיב הפרטי של כל אחד ואחת מאתנו מכיל את המחשבות שלנו על עצמנו, על העולם, על החברים והמשפחה שלנו, על המסוגלות שלנו, במה נתמקד בחיים, מה נחלום ובאיזה תחושה נקום כל בוקר.

​

הנרטיב שלנו נבנה על סמך האירועים שחווינו לאורך ההתפתחות, אותם אירועים הצטברו עם הזמן וכל אחד מהם נתפס באופן מסוים והשתלב לתוך הנרטיב שבנינו. גם אם שני אנשים חוו אירוע דומה, הם יכולים לתפוס ולשלב אותו באופן שונה בסיפור החיים שלהם. קחו את גיא ואלון, שניהם בני 42 ולצורך הדוגמא החיים שלהם דיי דומים ברמה הטכנית. לאחר הרבה שנים שניהם הגיעו לתחושת מיצוי בעבודה והתחילו להרהר מה הם רוצים לעשות עם זה. גיא חווה את ההרהור הזה כאירוע קשה המלווה במחשבות שליליות לגבי עצמו והעולם, הוא חש חוסר וודאות ותחושת שליטה נמוכה. אלון לעומת זאת תפס את המצב כהזדמנות ובחר להעריך שוב את חייו, הוא סיפר לעצמו שהחיים בנויים מפרקים ולכל פרק יש את הזמן שלו. כעת הוא רוצה לחפש את הנתיב הבא בחייו. למרות שחלקכם יתעסקו במחשבה אילו עוד הבדלים יש ביניהם, נסו להניח אותה לרגע בצד. אם כך, לגיא ואלון סיפור זהה ולכל אחד מהם חוויה שונה.

​

זה כבר מראה לנו את היופי בבניית נרטיב, שהוא פשוט יכול להשתנות וביכולתנו לבחור איך לבנות אותו, או במילים אחרות באיזה צבע של משקפיים לראות את העולם. כעת, אם נחשוב על זה שהנרטיב שלנו בנוי משלל אירועים שונים ומצטבר לתוך סיפור אחד, נוכל להבין עד כמה הוא קריטי לחיינו.

​

ומכאן עולה השאלה איך אתם מספרים לעצמכם את הסיפור של עצמכם?

לפני שנמשיך, נעשה מסגרת לכל העניין. דמיינו ספקטרום, מין רצף שצד אחד שלו הוא שחור שמסמל פסימיות וצד שני לבן המסמל אופטימיות. בואו נקרא לדבר הזה "ספקטרום האמת" אשר מהווה את מסגרת האמת של האירועים בחיינו. בין השחור ללבן יש גוונים שמתחלפים בהדרגה, מכהה לבהיר. ככל שהגוון בהיר יותר אנחנו לכיוון החיובי יותר. כל אירוע יכול להיצבע במידה אחרת של חיוביות או שליליות. כל עוד לא עיוותנו או שינינו את האירוע, אנחנו יכולים לזוז בתוך הספקטרום הזה באופן חופשי ולבחור את מידת החיוביות שבה נתפוס אירועים בחיינו. בדיוק כמו גיא ואלון, אשר חוו את אותו סיפור אבל סיפרו לעצמם סיפור שונה. כל מה שמחוץ לספקטרום לא רלוונטי לכתבה הנוכחית מהסיבה שעיוות המציאות הוא נושא אחר לגמרי. ממה שנאמר עד כה, אנחנו מבינים שאנחנו יכולים להיות נאמנים לאמת האירועים בחיינו ולשלב אותם לתוך הנרטיב שלנו בצורה חיובית יותר.

​

הרעיון הוא לא רק להסתכל על הצדדים החיוביים ובטח שלא לבטל את השליליים. אלא לדעת לקבל ולהכיל את כל האלמנטים הקיימים מאירועי העבר, גם החיוביים וגם השליליים. ככל שנדע לקבל את שני הכוחות הללו וניתן להם משמעות חיובית, כזאת שבונה אותנו, נשרת את הנרטיב שלנו. הוא פשוט יהיה אופטימלי יותר. בדיוק כמו שאלון בחר להסתכל על המצב הקשה כהזדמנות לדרך חדשה. לכן, כל עוד נבנה נרטיב שנאמן לאמת, תוך שילוב של כל האלמנטים בסיפור, ויצירת משמעות חיובית, השיח הפנימי שלנו ישתפר, תחושת החוסן תעלה ונדע להתמודד בהתאמה עם אירועים משמעותיים בעתיד. מעל הכל, התפיסה העצמית שלנו באופן כללי תהיה חיובית יותר.