חוסן פסיכולוגי זה מצב מנטלי (state of mind) המאפשר לאנשים להסתגל לטראומות ולאסונות וגם להמשיך בשגרת חייהם. במצב של אירוע קשה או אירוע טראומטי, אנשים עם חוסן גבוה יתמודדו אתו ביעילות ויתפקדו לאחר מכן בצורה מוצלחת בשגרת חייהם. חוסן מבטא גם את היכולת שלנו להשתנות ולהתאים את עצמנו למה שמתרחש סביבנו.

​

חוסן מתחלק לכמה סוגים. ישנו חוסן אישי, חוסן קהילתי וחוסן לאומי. חוסן קהילתי ולאומי הוא מושג רחב שמתייחס ליכולת שלנו לשתף פעולה במטרה להגיע לתוצאות חיוביות לאחר מצבי קיצון. במצב מלחמה לדוגמא תחושת המצוקה שנחווה תתורגם להתפתחות אישית וחברתית על ידי חיזוק מעורבות חברתית ופיתוח קשרים חדשים עם חברי הקהילה או המדינה.

​

חוסן אישי חוסן אישי זה היכולת שלנו לשמור על תפקוד בריא ויציב לאורך זמן, כמו כן ביכולת לתפקד כראוי במהלך ואחרי משברים, אירועי דחק ו/או טראומות ולהסתגל ביעילות לשינויי הסביבה לאחר מכן. אפשר להגיד שחוסן אישי מדובר הכי הרבה לעומת שאר מדדי החוסן. חשיבותו מובנת לאור זה שרמת החוסן היא מרכיב מרכזי ביכולת שלנו להתנגד לתוצאות פסיכולוגיות שליליות בעקבות אירועים עם פוטנציאל לטראומה. חוסן אישי קשור כמובן למגדר. בדרך כלל נשים מראות חוסן אישי נמוך יותר. אנחנו רואים שגם מבוגרים יותר רגישים למצבי דחק, ומראים יותר תסמיני סטרס וזמן התאוששות ממושך יותר לאחר אירוע טראומטי. כמובן שזה תלוי בעוד הרבה גורמים ויש מחקרים שמציגים מגמות אחרות. אך זה לרוב מה שרואים.

​

חוסן קהילתי חוסן קהילתי זה קיומם של משאבים קהילתיים על ידי חברי הקהילה. ישנן קהילות המאופיינות בחוסן גבוה ומפגינות יכולות טובות להתמודד עם מצבי דחק ולהתאושש לאחריהם.זה לא רק חשוב ברמת הקהילה. אלא חוסן קהילתי תורם לכל אחד מחברי הקהילה בזמן מצוקות ברמה האישית.

חוסן קהילתי עוזר לנו לשמור על קוהרנטיות, כלומר על תחושה של רצף, שהחיים לא "נקטעו" בעקבות מלחמה, טראומה או אירוע קשה. הוא גם עוזר לנו ברמה החברתית. הקהילה מהווה מקור לתמיכה חברתית שנחשבת למקור כוח כל כך חשוב במצבי קיצון. חוסן קהילתי בדרך כלל בא לידי ביטוי באמונה של חברי הקהילה בכמה תחומים שקשורים לקהילה כמו האמונה בהנהגת הקהילה, המוכנות שלה למצבי חירום והחיבור למקום. באופן כללי אנחנו רואים שצעירים המרגישים חוסן קהילתי נמוך יותר ממבוגרים.

חוסן לאומי חוסן לאומי מתייחס לחוסן של המדינה, לחוזק ולעמידות של חברה בכל מיני תחומים. חוסן לאומי בעצם מבטא את האמונה של תושבי מדינה ביכולתה של החברה לעמוד באירועים שליליים תוך היעדר פגיעה במוסדותיה ובערכיה, ובמקביל שמירה על המארג החברתי. חוסן לאומי רלוונטי במיוחד במצב של מלחמה או באסון בקנה מידה לאומי כמו אירועי טרור או אסונות טבע. החוסן הלאומי שכל אחד מאיתנו מרגיש תלוי בכמה גורמים כמו במידת הפטריוטיות, אופטימיות והאמון שיש לנו במוסדות המדינה.

כשאנחנו מדברים על חוסן באופן כללי חשוב להזכיר את הרעיון של תחושות הסכנה שכל אחד ואחת מאיתנו חווה. הרבה פעמים מה שיקבע את תחושת החוסן שלנו זה עד כמה אנחנו מרגישים מאוימים עכשיו ובעתיד. לאחר אירוע דחק כמו אסון, טראומה או מלחמה אנחנו מעריכים את מידת הסכנה הנשקפת לעצמנו ולמעגלים החברתיים שלנו. עד כמה המצב מאיים עלינו ואילו יכולות עומדות ברשותנו. הרבה פעמים זה מה שיקבע את המצוקה שלנו ואת התגובות שלנו לאירוע הדחק.

 

אנשים שיש להם תחושות סכנה גבוהות יתאוששו פחות טוב לאחר טראומה ויראו יותר תסמיני סטרס ומצוקה. כמובן שכל זה תלוי באופן שבו נחשפנו אל הסכנה ועד כמה היינו קרובם אליה. אבל על כן לא נדבר פה. בגדול אנחנו רואים שלנשים יש יותר תחושות סכנה. נשים במצבי טרור לדוגמא מפחדות יותר מבטיחותן ומבטיחות הקרובים אליהן. גם שאנחנו מדברים על נערים ונערות בזמן מצוקה אנחנו רואים שנערות חשות יותר סכנה מנערים. כל זה מתאר בקצרה את שלושת מדדי החוסן העיקריים שיש לנו. חשוב שנהיה מודעים לרמת החוסן האישי

שלנו, שנבין מה מקורות הכוח שלנו כך שנהיה חסינים יותר גם בחירום וגם בשגרה.

 

כל המידע שנכתב הגיע ממחקרי חוסן מובילים בארץ ובעולם ואף ממחקר שהייתי שותף אליו.